יָבַל

יָבַלI (b. h.) (to break through, come forth, run, flow.V. יְבוּל, יִבְלָא Hif. הוֹבִיל to lead; to carry, bring. Sifré Deut. 43 (ref. to יבולה, Deut, 11:17) אף לא מה שאתה מוֹבִיל לה not even as much as thou earnest to it (as seed); Yalk. ib. 869. R. Hash. 9b, v. דּוּר ch.Part. pass. מוּבָל one carried, unable to move, feetless Toh. VII, 5 אפי׳ מ׳אפי׳ כפות even if he is unable to move, even if he is tied; Tosef. ib. VIII, 7 והלה מוּוָל או כפות ed. Zuck. (ed. ממלאו, read: מוול או); Y. Ḥag. n, end, 78c אפי׳ מאכל ואפי׳ כסות (corr. acc.). (For הוֹבִיל to study, v. בִּיל h.